מה הוא הספטואגינטה? התנ\"ך היווני מוסבר

כנראה שמעת כומר מצטט ישעיה ז:יד על "בתולה" שיולדת. מה שאולי אינך יודע הוא שכותבי הברית החדשה ציטטו מתרגום יווני של התנ"ך העברי — לא מהטקסט העברי עצמו. אותו תרגום נקרא הספטואגינטה, והוא אחד ממסמכי ההשפעה הגדולים ביותר בהיסטוריה הנוצרית. הוא עיצב את שפת הברית החדשה, הגדיר את הקנון המקראי למיליוני נוצרים, ועדיין בשימוש רשמי בכנסייה היוונית-אורתודוקסית היום.

אם אי פעם תהית מדוע תנ"ך קתולי יש יותר ספרים מאשר פרוטסטנטי, או מדוע כמה ציטוטי כתבים קדומים בברית החדשה אינם תואמים בדיוק לתנ"ך שלך — הספטואגינטה היא כמעט תמיד התשובה.

נקודות מפתח

• הספטואגינטה (בקיצור LXX) הוא התרגום היווני העתיק של כתבים קדומים עבריים, שנוצר בערך 250–150 לפנה"ס באלכסנדריה, מצרים.
• השם מגיע מהלטינית septuaginta, אומרת "שבעים," מתייחסת למסורת של 72 חוקרים יהודים שייצרו אותו.
• הברית החדשה מצטטת את הכתבים הקדומים כ-300 פעמים — הרוב הגדול של ציטוטים אלה עוקב אחרי הספטואגינטה, לא אחרי העברית.
• הספטואגינטה כולל ספרים נוספים (הנקראים ספרים דאוטרוקנוניים) שאינם במקרא הפרוטסטנטי — זה מסביר למה לתנ"ך הקתולי יש 73 ספרים לעומת 66 של הפרוטסטנטי.
• כנסיית יוון האורתודוקסית עדיין משתמשת בספטואגינטה כטקסט הכתבים הקדומים הרשמי שלה היום.
• הבנת הספטואגינטה פותחת משמעות עמוקה יותר בקטעי הברית החדשה ועוזרת להסביר הבדלי תרגום בתנ"ך שלך.

מה הוא הספטואגינטה?

הספטואגינטה הוא התרגום היווני הישן ביותר ששרד של הכתובים העבריים. הוא הטקסט שרוב העולם הנוצרי הקדום קרא ככתבים קדומים שלהם לפני שהברית החדשה נכתבה, והוא הפך לתנ"ך שהשליחים ציטטו. השם מגיע מהמילה הלטינית septuaginta, שפשוט אומרת "שבעים." בסימון מלומד, הוא מכונה LXX — הספרה הרומית ל-70.

הספטואגינטה אינו מסמך בודד. הוא אוסף של תרגומים שנעשו על ידי ידיים שונות על פני כמאה שנה בערך, מכ-250 לפנה"ס ל-150 לפנה"ס. התורה (חמשת הספרים הראשונים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים) תורגמה תחילה, באלכסנדריה, מצרים. שאר הכתובים העבריים עקבו לאורך המאה הבאה.

מסורת "שבעים" מגיעה ממסמך עתיק מרתק הנקרא מכתב אריסטאס. על פי מכתב זה, המלך המצרי תלמי הב' פילדלפוס (ששלט 285–246 לפנה"ס) הזמין תרגום של תורת היהודים לספריית אלכסנדריה המפורסמת. הוא לכאורה ביקש 72 חוקרים יהודים — שישה מכל אחד משנים עשר שבטי ישראל — לנסוע לאלכסנדריה ולהשלים את התרגום. הסיפור אומר שכולם ייצרו תרגומים זהים באופן עצמאי, פרט שחוקרים מתייחסים אליו כאגדה ולא כהיסטוריה. אך הגרעין ההיסטורי — שהתורה תורגמה לאנגלית באלכסנדריה סביב 250 לפנה"ס — מקובל על ידי חוקרים רבים.

השם "ספטואגינטה" (והמספר 70) הוא גרסה מעוגלת של 72 החוקרים בסיפור אריסטאס. לאורך הזמן, התווית התרחבה לכסות את הכתבים הקדומים היוונים כולם, לא רק את התורה.

מדוע נוצר הספטואגינטה?

כדי להבין מדוע נדרש תרגום יווני, אתה צריך להבין מה קרה לעולם היהודי במאה השלישית לפנה"ס.

לאחר שאלכסנדר הגדול כבש את המזרח הקרוב (334–323 לפנה"ס), הפכה יוונית לlingua franca — השפה המשותפת — של כל עולם הים התיכון. תקופה זו נקראת התקופה ההלניסטית. קהילות יהודיות התפזרו ברחבי עולם יווני-דובר זה — במצרים, בסוריה, באסיה הקטנה ועוד. זוהי הנקראת הגלות היהודית (יוונית ל"פיזור").

עד 250 לפנה"ס, יהודים גולים רבים — במיוחד אלה באלכסנדריה, מצרים — כבר לא דיברו עברית או ארמית בצורה שוטפת. יוונית הייתה שפתם היומיומית. הם היו צריכים את כתביהם בשפה שהם יכלו לקרוא בפועל. הספטואגינטה היה התשובה.

אלכסנדריה הייתה הבירה האינטלקטואלית של העולם העתיק באותה עת. ספריית אלכסנדריה המפורסמת שלה שאפה לאסוף כל ידע אנושי. תלמי הב' פילדלפוס היה פטרון נלהב של לימוד שרצה לכאורה עותק של תורת היהודים בספרייה הגדולה שלו. צרכי הקהילה הגולה ושאיפות ביבליופיל של מלך נכסו — והתוצאה הייתה הספטואגינטה.

תרגום יווני זה הפך כה חשוב שמאות שנים הוא נקרא פשוט "הכתוב" בקהילות יהודיות ונוצריות קדומות דוברות יוונית. כותבי הברית החדשה גדלו וקראו אותו. כאשר הם מצטטים "התנ"ך," הם כמעט תמיד מצטטים את הספטואגינטה.

מה הספטואגינטה כולל?

הספטואגינטה מכיל את כל 39 הספרים הנמצאים בתנ"ך הפרוטסטנטי — אותם טקסטים הנמצאים בתנ"ך העברי (הנקרא הטקסט המסורטי, עוד עליו בקרוב). אך הוא גם כולל ספרים נוספים שנכתבו או נשמרו ביוונית.

ספרים נוספים אלה נקראים ספרים דאוטרוקנוניים (מהיוונית deuteros = "שני" + kanon = "כלל"). המילה "דאוטרוקנוני" אומרת "שייך לקנון השני" — ספרים השייכים לקנון, רק שנוכרו בשלב שני. המסורות הפרוטסטנטיות מכנות ספרים אלה האפוקריפה (יוונית ל"דברים נסתרים") ורואים בהם בעלי ערך אך לא כתובים.

הספרים הדאוטרוקנוניים בספטואגינטה כוללים:

• טוביה — סיפור על אמונה ומשפחה שנקבע בגלות האשורית
• יהודית — סיפור על אלמנה יהודית שמנצחת גנרל זר
• מכבים א' ו-ב' — תיאורים היסטוריים של מרד המכבים (167–160 לפנה"ס)
• בן-סירא (הנקרא גם אקלסיאסטיקוס) — ספר חוכמה מעשית דומה למשלי
• חוכמת שלמה — מדיטציה פילוסופית על חוכמה אלוהית
• ברוך — ספר נבואי קצר המיוחס למזכיר של ירמיה

זה מדוע לתנ"ך קתולי יש 73 ספרים ולתנ"ך פרוטסטנטי 66 ספרים. הכנסייה הקתולית, בעקבות מסורת הספטואגינטה שאושרה במועצת טרנטו (1546), כוללת את הספרים הדאוטרוקנוניים. מסורות פרוטסטנטיות, בעקבות הרפורמטורים של המאה ה-16 שהתעקשו על הקנון העברי, לא כוללות אותם ככתובים — אם כי כמה תנ"ך פרוטסטנטיים מדפיסים אותם בחלק אפוקריפה נפרד.

האם ישוע והשליחים השתמשו בספטואגינטה?

כן — וזוהי אולי הסיבה החשובה ביותר להבין את הספטואגינטה.

הברית החדשה נכתבה ביוונית, השפה המשותפת של העולם הרומי במאה הראשונה. כאשר כותבי הברית החדשה מצטטים את הכתבים הקדומים, הם כמעט תמיד עובדים מהספטואגינטה. חוקרים באוניברסיטת אוקספורד מעריכים שכ-300 מ-350 ציטוטי כתבים קדומים ישירים בברית החדשה עוקבים אחרי הספטואגינטה ולא אחרי העברית.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא ישעיה ז:יד. בטקסט העברי (הטקסט המסורטי), המילה המשמשת היא almah, אומרת "אישה צעירה." אך בספטואגינטה, המתרגמים בחרו את המילה היוונית parthenos, שאומרת ספציפית "בתולה." כאשר מתי א:כג מצטט פסוק זה — "הִנֵּה הַבְּתוּלָה תָּהֵר וְיָלְדָה בֵּן" — הוא עוקב אחרי parthenos של הספטואגינטה, לא אחרי almah העברית. בחירת תרגום בודדת זו עיצבה את התיאולוגיה הנוצרית לאלפיים שנה.

האיגרות של פולוס מוטמעות בשפת הספטואגינטה. הביטוי המפורסם שלו ברומים ג:י — "אֵין צַדִּיק, אַף לֹא-אֶחָד" — הוא אוסף של תהלים יד:א-ג ותהלים נג:א-ג מהספטואגינטה.

כמוסת ציטוט: הספטואגינטה הוא התנ"ך שכותבי הברית החדשה קראו. כ-300 מציטוטי הכתבים הקדומים של הברית החדשה עוקבים אחרי הספטואגינטה ולא אחרי הטקסט המסורטי העברי. הבנה של הגרסה שמחבר מצטט חיונית לקריאת הברית החדשה בדיוק. מקור: מחקרי תנ"ך אוקספורד; Jobes & Silva, Invitation to the Septuagint (Baker Academic, 2015).

ספטואגינטה לעומת הטקסט המסורטי

אם הספטואגינטה הוא התרגום הישן יותר, מה הוא הטקסט המסורטי?

הטקסט המסורטי (לרוב בקיצור MT) הוא הטקסט העברי הסמכותי של הכתבים הקדומים, שנאסף ווקאל על ידי קבוצת סופרים יהודים הידועים כמסורטים. הם פעלו מכ-600 לספה"נ ל-1000 לספה"נ, והטקסט המסורטי הסטנדרטי הסתיים בכ-900–1000 לספה"נ. זהו הטקסט העברי שמאחורי רוב תרגומי הכתבים הקדומים הפרוטסטנטיים המודרניים, כולל ESV, NIV, NASB ו-KJV.

הנה הנקודה החשובה: הטקסט המסורטי הוא צעיר בכ-1,200 שנה מתרגום הספטואגינטה שאיתו הוא לעתים קרובות מושווה. הספטואגינטה תורגם מכתבי יד עבריים שהיו קיימים ב-250 לפנה"ס — כתבי יד שאינם לנו עוד.

אז מה יותר מדויק? התשובה אינה פשוטה. גילוי מגילות ים המלח (1947–1956) נתן לחוקרים כתבי יד עבריים עתיקים מתוארכים מכ-250 לפנה"ס ל-68 לספה"נ — כמעט 1,000 שנה ישנים מהטקסט המסורטי. המדהים הוא שמגילות ים המלח לפעמים מסכימות עם הספטואגינטה נגד הטקסט המסורטי, ולפעמים מסכימות עם הטקסט המסורטי נגד הספטואגינטה. זה אומר לנו שמסורות טקסט עבריות שונות קיימו בתקופת בית המקדש השני, והמתרגמים של הספטואגינטה תרגמו בנאמנות אחת מהן.

כמה הבדלים ספציפיים כוללים:

• מספור תהלים: הספטואגינטה לעתים קרובות מייחס מספרים שונים לתהלים. למשל, תהלים כג ("ה' הוא רועי") בטקסט המסורטי הוא תהלים כב בספטואגינטה.
• ירמיה: גרסת ספטואגינטה של ירמיה היא כשמינית קצרה יותר מגרסת הטקסט המסורטי — ומגילת ים המלח שמרה כי גרסה שמרה שתומכת בגרסה הקצרה יותר.
• הבדלי מילים קטנים מופיעים לכל אורך שניהם, רבים מהם משפיעים על הניואנס של קטעי כתוב תיאולוגיים.

אף אחד מהטקסטים אינו פשוט "שגוי." הם מייצגים מסורות כתב יד שונות של טקסט עתיק — ושניהם תרמו להיסטוריה העשירה של פרשנות מקראית.

מי משתמש בספטואגינטה היום?

הספטואגינטה אינו רק סקרנות היסטורית — הוא טקסט חי עבור מיליוני נוצרים ברחבי העולם.

כנסייה אורתודוקסית יוונית: הספטואגינטה הוא הכתבים הקדומים הרשמיים של הכנסייה האורתודוקסית היוונית וכן של הכנסיות האורתודוקסיות הרוסית, הסרבית, הרומנית ואחרות.

הכנסייה הקתולית: בעוד התנ"ך הרשמי של הכנסייה הקתולית הוא הוולגטה הלטינית (תרגום ג'רום מהמאה ה-4, שהשתמש בשילוב של מקורות עבריים ויוונים), הספרים הדאוטרוקנוניים שקתולים מקבלים ככתובים מגיעים ממסורת הספטואגינטה.

חוקרים פרוטסטנטים: חוקרי הכתוב הפרוטסטנטים משתמשים בספטואגינטה בהרחבה ככלי ביקורת להבנת הברית החדשה ולביקורת טקסטואלית של התנ"ך העברי. הוא נושא מקובל בלימוד הסמינר ברחבי העולם.

מדוע עלי לאכפת לגבי הספטואגינטה?

גם אם אתה קורא תנ"ך מזדמן ללא עניין בשפות עתיקות, הספטואגינטה משפיע על קריאת תנ"ך שלך בדרכים קונקרטיות:

1. הוא מסביר ציטוטי ברית חדשה שנראים "כבויים" מעט. אם אי פעם השווית ציטוט של ברית חדשה לכתבים הקדומים שלה ושמת לב שהם אינם תואמים בדיוק, הספטואגינטה הוא בדרך כלל מדוע. מחבר הברית החדשה מצטט את הטקסט היווני, ואתה קורא תרגום של העברית.

2. הוא מסביר ההבדל 73 ספרים לעומת 66 ספרים. אם אי פעם שוחחת עם קתולי או נוצרי אורתודוקסי על התנ"ך ותמה על הספרים הנוספים, הספטואגינטה הוא השורש ההיסטורי של אותו הבדל.

3. הוא מראה כיצד הכנסייה הקדומה הבינה את הכתבים הקדומים. אבות הכנסייה — אוריגנס, אוגוסטינוס, ג'רום, יוחנן כריסוסטום — עבדו עם הספטואגינטה ככתבים הקדומים העיקריים שלהם. קריאת כתביהם דרך עדשת הספטואגינטה עוזרת להבין מה הם אמרו בפועל.

4. הוא מעשיר את הבנתך של קטעים ספציפיים. הניסוח היווני של הספטואגינטה לעתים קרובות נושא משקל תיאולוגי שהעברית אינה מקדמת. שימוש הספטואגינטה ב-parthenos (בתולה) בישעיה ז:יד, או ב-kyrios (ה') לאורך התהלים, עיצב כיצד הנוצרים הקדומים קראו את הקטעים הללו — ואותם מונחים יוונים מהדהדים לאורך הברית החדשה.

כמוסת ציטוט: הספטואגינטה אינו רק אבן היסטורי. הוא הכתבים הקדומים שעיצבו אוצר המילים של כותבי הברית החדשה, את התיאולוגיה של הכנסייה הקדומה, ואת הקנון של הכתובים שמשמש מאות מיליוני נוצרים קתולים ואורתודוקסים היום. לכל תלמיד תנ"ך רציני, הבנת הספטואגינטה אינה ניתנת לוויתור. מקור: אנציקלופדיה בריטניקה, "Septuagint"; N.T. Wright, The New Testament and the People of God (Fortress Press, 1992).

האם ניתן לקרוא את הספטואגינטה?

אינך צריך לדעת יוונית עתיקה כדי לעסוק עם הספטואגינטה. מספר תרגומים אנגליים זמינים:

תרגום ברנטון (1844): תרגום הספטואגינטה האנגלי הזמין הוותיק ביותר. הוא נחלת הכלל וזמין בחינם מקוון.

New English Translation of the Septuagint (NETS): פורסם על ידי הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ה-NETS (2007) הוא תקן המלומדים המודרני לספטואגינטה אנגלי. זמין בדפוס ומקוון בכתובת netsepta.org.

תנ"ך לימוד האורתודוקסי: פורסם על ידי Thomas Nelson, תנ"ך לימוד האורתודוקסי משתמש בכתבים קדומים מבוסס-ספטואגינטה (שנשאב מברנטון ונבקר) לצד תרגום NKJV לברית החדשה.

Lexham English Septuagint (LES): תרגום חדש יחסית (2019) שהופק על ידי Lexham Press, זמין בצורה דיגיטלית.

לחקירת תנ"ך יומיומית, שימוש באחד מאלה לצד התנ"ך הרגיל שלך יכול לפתוח ממדים מפתיעים חדשים בקטעי הכתבים הקדומים — במיוחד בתהלים, ישעיה, וספרות החוכמה.

שאלות נפוצות

מה LXX מסמל? LXX הוא הספרה הרומית ל-70. זהו הסימון הסטנדרטי לספטואגינטה, המבוסס על המסורת העתיקה ש-70 (או 72) חוקרים יהודים ייצרו את התרגום היווני.

האם הספטואגינטה זהה לברית החדשה היוונית? לא. הספטואגינטה הוא תרגום יווני של הכתבים הקדומים, שנוצר בערך 250–150 לפנה"ס. הברית החדשה נכתבה במקור ביוונית, בין 50 לספה"נ ל-100 לספה"נ. הם קשורים — כותבי הברית החדשה מצטטים את הספטואגינטה בהרחבה — אך הם אוספים שונים של טקסטים.

מדוע הספטואגינטה אומר "בתולה" כאשר העברית אומרת "אישה צעירה" בישעיה ז:יד? המילה העברית almah אומרת אישה צעירה בגיל הנישואין, שבהקשר תרבותי זה בדרך כלל מרמזת על בתולים אך לא מציינת אותם דקדוקית. מתרגמי הספטואגינטה בחרו את parthenos היוונית, שאומרת ספציפית "בתולה." מתי א:כג מצטט פסוק זה מהספטואגינטה, מה שהופך את נבואת לידת הבתולה מפורשת.

האם הכנסייה הקדומה השתמשה בספטואגינטה או בתנ"ך העברי? הכנסייה הקדומה — במיוחד בקהילות דוברות יוונית ברחבי האימפריה הרומית — השתמשה בעיקר בספטואגינטה. הברית החדשה עצמה משקפת זאת: כמעט כל ציטוטי הכתבים הקדומים שלה עוקבים אחרי הספטואגינטה.

מדוע לתנ"ך קתולי יש יותר ספרים מהפרוטסטנטי? תנ"ך קתולי כולל שבעה ספרים דאוטרוקנוניים (טוביה, יהודית, מכבים א'-ב', חוכמת שלמה, בן-סירא, ברוך) ותוספות לאסתר ולדניאל הנמצאים בספטואגינטה אך לא בטקסט המסורטי העברי. הרפורמטורים הפרוטסטנטים במאה ה-16 עקבו אחרי הקנון העברי, ומעט לאחר מכן את הספרים הללו מהכתבים הקדומים שלהם.

האם הספטואגינטה עדיין נמצא בשימוש בכנסייה היום? כן. כנסיית יוון האורתודוקסית משתמשת בספטואגינטה ככתבים הקדומים הרשמיים שלה בפולחן ותיאולוגיה. כנסיות אורתודוקסיות מזרחיות אחרות משתמשות בתרגומים מבוססי-ספטואגינטה בליטורגיה שלהן. הכנסייה הקתולית מכירה בספטואגינטה ככתבים הקדומים העתיקים של הכנסייה, והספרים הדאוטרוקנוניים שלה נשארים חלק מהקנון המקראי הקתולי.